<h1>שאילתות פרשת קרח שאילתא קל"ב</h1>
<h2>דף יא.</h2>
ברם צריך למימר אילו ישראל דירית מאבי אמו כהן פירי דגמר מלאכתן ועדיין לא מיפרשא מינהון תרומה ומעשר ההוא תרומה דמפריש מההוא כריא דידיה הוי או דכהן הוי מי אמרינן כיון דהוא ירתינון ולא הוה מיפרש מינהון תרומה ומעשר והוא ניהו דקא מפרש מינהון תרומה ומעשר הוי כי כריא דנפשיה ומאי דמפרש מינהון לכהנים בעי למיזל או דילמא כיון דאיחייב גבי אבי אמו כהן אמרינן מתנות שלא הורמו כמי [שהורמו] (שלא הורמו) דמיין דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי ת"ש דא"ר נחמן אמר רבה בר אבוה ישראל שנפלו לו טבלים ממורחין מבית אבי אמו כהן מעשרן והן שלו אלמא כשהורמו דמיין וזכה בהו כהן ואורתינהו לבן בתו ישראל.
<h2>דף כו:</h2>
אי נמי אסור לכהן לסיועי בבית הגרנות כי היכי דליתנון ליה תרומה ומעשרות דת"ר הכהנים והלוים והעניים המסייעים בבית הרועים ובבית הטבחים ובבית הגרנות אין נותנין להם מתנות תרומה ומעשרות בשכרן ואם עשו כן חיללו ועליהם הכתוב אומר שיחתם ברית הלוי ואומר ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו והנ"מ תרומת ארץ ישראל אבל תרומת ח"ל לית לן בה [כ"ז:] דאמר שמואל תרומת ח"ל אין בה משום כהן המסייע בבית הגרנות רב חמא יהיב לי' לשמעיה. ובכולן יש בהן טובת הנאה לבעלים מ"ט נתינה כתיבה בהו כיצד ישראל שהפריש תרומה מכריו מצאו ישראל אחר ואמר לו הא לך סלע זו ותנה לבן בתי מותר ואם כהן לכהן אסור מ"ט הני גומלין נינהו.
<h2>דף נג:</h2>
שאילתא דמחייבין דבית ישראל לאפרושי מתנות כהונה מממוניהון ומיתן לכהני דכתיב וזה לך תרומת מתנם ואפרושי נמי מעשר מן כרי ומיתן ללוי דכתיב ולבני לוי הנה נתתי את כל מעשר בישראל וכד מפרשינן תרומה ומעשר לא מפרשינן ממינא אמינא דלאו דיליה דתנן [תרומות פ"ב מ"ד בכורות נ"ג:] אין תורמין ממין על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה מנא הני מילי [תמורה ה'.] אמר רבי אמי א"ר ינאי ואמרי לה אמר ריש לקיש דאמר קרא כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם תן חלב לזה וחלב לזה.
